אני אוהבת אופנה. מאוד.

אני אוהבת בגדים, צבעים, גזרות, שילובים ואת התחושה הזאת שפריט אחד מדויק יכול לשנות לנו את כל הלוק - ולפעמים גם את מצב הרוח.

אבל השבוע, לכבוד יום היד השנייה הבינלאומי שחל היום, החלטתי שב”שלישי של סטייל עם שני” נדבר דווקא על הצד הפחות יפה של האופנה.

כי מאחורי חולצה זולה, שמלה שמגיעה אלינו תוך כמה ימים וטרנד שמתחלף עוד לפני שהספקנו ללבוש אותו - יש מחיר.
ולא תמיד אנחנו אלה שמשלמות אותו בקופה.

אז היום אני רוצה לקחת אתכן אל מאחורי הקלעים ולספר לכן על 10 מהנזקים הגדולים של תעשיית האופנה המהירה.

1. כמויות עצומות של מים

כדי לייצר בגדים נדרשות כמויות אדירות של מים - מגידול חומרי הגלם ועד לצביעה ולעיבוד הבדים.

אחת הדוגמאות המוכרות היא חולצת כותנה אחת, שייצורה עשוי לדרוש אלפי ליטרים של מים.

פתאום החולצה הקטנה שאנחנו מחזיקות ביד מקבלת טביעת רגל הרבה יותר גדולה ממה שנדמה.

2. זיהום מקורות המים.

תהליכי צביעה, הלבנה וגימור של בדים כוללים שימוש בחומרים כימיים, ואם הם אינם מטופלים בצורה נכונה הם עלולים להגיע לנהרות ולמקורות מים.

כלומר, לפעמים מאחורי הצבע המושלם של השמלה מסתתר סיפור הרבה פחות יפה.

3. פליטות גזי חממה

כשאנחנו חושבות על זיהום אוויר ומשבר האקלים, אנחנו בדרך כלל חושבות על מכוניות, מטוסים ומפעלים.

אבל לבגדים שלנו יש חלק בסיפור.

ייצור חומרי הגלם, הפיכת הסיבים לבד, תפירה, צביעה, אריזה ושינוע של מיליוני פריטים מסביב לעולם - כל אלה דורשים אנרגיה ויוצרים פליטות.

וככל שאנחנו מייצרות וקונות יותר - ההשפעה גדלה. תעשיית האופנה היא המזהמת מס 3 !!!

4. מיקרופלסטיק שמגיע למים

פוליאסטר ובדים סינתטיים אחרים מיוצרים למעשה מחומרים מבוססי פלסטיק.

במהלך הכביסה הם עלולים לשחרר סיבים זעירים שאנחנו אפילו לא רואות - מיקרופייברים שיכולים להגיע למערכות המים ולסביבה הימית.

כלומר, ההשפעה של הבגד לא מסתיימת ברגע שקנינו אותו.

היא ממשיכה  כשאנחנו מכבסות אותו.

5. הרים של פסולת טקסטיל

אופנה מהירה בנויה על קצב.

לקנות מהר, ללבוש מעט ולעבור לדבר הבא.

וכשהבגדים זולים והטרנדים מתחלפים בלי סוף, הרבה יותר קל לנו לוותר על פריט אחרי מעט מאוד שימושים.

התוצאה היא כמויות עצומות של בגדים שמסיימים את חייהם מוקדם מדי - בהטמנה, בשריפה או כפסולת שמועברת ממדינה למדינה.

ובעיניי זה אחד האבסורדים הגדולים ביותר:

להשקיע מים, אנרגיה, חומרי גלם ועבודה של בני אדם כדי לייצר בגד שילבש פעמים בודדות.

6. ניצול של חומרי גלם ומשאבי טבע

לפני שיש חולצה על הקולב, צריך לייצר את החומר שממנו היא עשויה.

כותנה דורשת קרקע ומים. סיבים סינתטיים מיוצרים מחומרי גלם שמקורם בדלקים מאובנים. גם תהליכי הייצור עצמם צורכים אנרגיה ומשאבים.

וככל שתעשיית האופנה מייצרת יותר בגדים ובקצב מהיר יותר - אנחנו דורשות יותר מהמשאבים האלה.

והכדור שלנו, בניגוד לקולקציות - לא מתחדש כל שבועיים.

7. שימוש בכימיקלים
הדרך לבד רך, צבעוני ומוכן ללבישה יכולה לכלול צבעים, חומרי הלבנה, גימורים וחומרים כימיים נוספים.

כשאין פיקוח וטיפול מספקים, ההשפעה אינה רק סביבתית - גם העובדים והקהילות שנמצאים בסביבת אתרי הייצור עלולים נחשפים לזיהום.

וזה כבר מביא אותי לחלק שאולי הכי קל לנו לשכוח.

8. כוח עבודה זול

לבגד זול מאוד יש מחיר.

גם אם אנחנו לא משלמות אותו.

כדי לייצר כמויות עצומות של בגדים במחירים נמוכים, חלק גדול מתעשיית האופנה נשען על ייצור במדינות שבהן עלויות העבודה נמוכות.

מאחורי כל תווית יש אנשים.

מישהי גזרה את הבד.
מישהו צבע אותו.
מישהי תפרה את השרוול.
מישהו ארז את החולצה.

ובתעשייה קיימות כבר שנים שאלות קשות סביב שכר, שעות עבודה, בטיחות ותנאי העסקה בחלק משרשראות האספקה.

לפעמים המחיר שאנחנו לא משלמות בקופה - משולם במקום אחר בדרך.

9. הלחץ לייצר יותר, מהר יותר וזול יותר

Fast Fashion הוא לא רק בגדים זולים.

זה מודל שמבוסס על מהירות וכמות.

עוד קולקציה. עוד טרנד. עוד דגם. עוד סיבה להיכנס לאתר ולראות “מה חדש”.

וכשהמטרה היא להביא כמה שיותר בגדי ובכמה שפחות כסף - הלחץ עובר לאורך כל שרשרת הייצור.

מחומרי הגלם ועד למפעלים ולעובדים.

10. והנזק שאנחנו כמעט לא מדברות עליו - מה שזה עשה לנו

אולי זה החלק שהכי מעסיק אותי כסטייליסטית.

האופנה המהירה לא שינתה רק את הדרך שבה מייצרים בגדים.
היא שינתה גם אותנו.

היא הרגילה אותנו לחשוב שאנחנו צריכות כל הזמן משהו חדש.

ראינו טרנד? קונות.

י

ש קולקציה חדשה? פתאום מה שיש בארון מרגיש לא מעניין.
לבשנו שמלה כמה פעמים? אולי כבר ראו אותנו איתה…

ובאיזשהו מקום שכחנו שבגד טוב אמור לחיות איתנו.

ללבוש אותו שוב.
לשלב אותו אחרת.
לתקן אותו.
להעביר אותו הלאה.
ולתת לו עוד חיים אצל מישהי אחרת.

ואולי כאן נמצא הסוד האמיתי שתעשיית האופנה המהירה ממש לא צריכה שנגלה:

כדי להתחדש - לא חייבים לקנות חדש. 💚

אני ממש לא אומרת לכן להפסיק לאהוב אופנה.

להפך - אני הרי חיה ונושמת אותה.

אני רק מאמינה שאפשר ליהנות ממנה קצת אחרת.

לקנות פחות ומדויק יותר.
לבחור פריטים שאנחנו באמת אוהבות.
ללבוש אותם שוב ושוב.
לחפש וינטג׳.
לקנות יד שנייה.
ולהפוך פריט שמישהי אחרת כבר סיימה איתו - ל-הפריט הכי מיוחד בארון שלנו.

וזה בדיוק מה שאני אוהבת ביד שנייה ובווינטג׳.

זה לא רק ירוק יותר.

בעיניי זה גם הרבה יותר מעניין מבחינה אופנתית.

את לא קונה את אותו לוק שכולן ראו בחלון הראווה.

את מחפשת, בוחרת, משלבת ויוצרת משהו שהוא באמת שלך.